אבל אני אכתוב בכל מקרה, כי אין לי כוח לקום מהכסא.

החלטתי לשמור על קשר של ידידות עם הצרפתיה. מי יודע - אולי זה יחזור פעם לקשר של חברות..

היו לי שני דייטים כושלים מאז הפוסט האחרון.
לפני האחרון היה ביום ראשון לפני שבוע, אם אני זוכר נכון. גם אותו עשיתי בויולה הקטנה (יש להם שוקו קר מאוד טוב) בהתחלה לא היה לנו כל כך הרבה על מה לדבר, אבל אחר כך הרגשתי שהשיחה ממריאה. למרבה הצער הבחורה (המלבבת) לא חשבה אותו דבר.

ביום שישי היה לי את הדייט הקצר בהיסטוריה, עם איזו מורה לספורט מרמת גן. הבחורה בקושי דיברה איתי בטלפון לפני זה, וכבר קבעה איתי דייט. אחרי כ-25 דקות היא אמרה "בוא נקום", לפני שאפילו הצלחתי להחליט אם היא אינטיליגנטית או לא.
כנראה היא מאלה שנמצאות במטרה לפגוש כמה שיותר בחורים. הן מאמינות שאם הן יפגשו המון המון בחורים, ויהיו מספיק נחושות, אז הן ימצאו את האחד.
הבעיה היא שזה שוחק, לקבוע ככה דייטים בצורה מכאנית. לא?

דיברתי בטלפון עם עוד שתי בחורות מ-OkCupid, אבל נראה לי שלא יצא לי להפגש עם אף אחת מהן. הן כבר לא עונות לי לטלפונים.. לא נורא.

איבדתי קצת את הכוח להתחיל עם בחורות. לפחות להיום..

---

והנה הודעה! מגיבים אנונימיים יקרים, ביקשתי או שתירשמו או שלפחות תחתמו בסוף ההודעה שלכם, אבל חלקכם לא עשיתם את זה. אתם ילדים רעים! מעכשיו, כל תגובה אנונימית תופיע רק אחרי שהיא תקבל את האישור שלי.
אז תחתמו בסוף ההודעה, אבל עדיף שתיצרו לעצמכם חשבון (זה נורא פשוט. תתחילו מהדף הזה ותלחצו על Create an account).

הי חמודים! מה נשמע? התגעגעתם?
מי רוצה חיבוק?
מי??
בואו לאבא!!

אתמול והיום היו לי שני דייטים עם שתי בחורות שונות.

הבחורה הראשונה היתה אמריקאית,Сари וחשבתי שהיא מועמדת נורא מבטיחה. ופגשתי אותה ב-"City" בפלורנטין (מקום שלא נמצא בדפי זהב, וגם לא ב-rest.co.il משום מה. מעניין). אבל מסתבר שבניגוד לטלפון, במציאות לא היה לנו כל כך הרבה על מה לדבר, וזה נראה ברור לשנינו, אז אני לא טרחתי להתקשר אליה אפילו.
אם כי היא הגיעה למקום ברולרבליידס. זה חמוד להחריד, לא?

למעשה, הייתי ממש בקונפליקט עם עצמי עד שהדייט הזה הסתיים, כי מאוד לא רציתי שיווצר מצב בו אני אצטרך לדחות או לבטל דייט עם מישהי בגלל שהעדפתי מישהי אחרת. זה די תסביך אצלי.. למרות שבנות עושות לי את זה כל הזמן.

הבחורה השניה אמנם היתה צברית,Лираз אבל היא ממוצא צרפתי, וגם נראית די צרפתיה (וזה נורא יפה).
היא, לשם שינוי, לא מאתרי ההיכרויות, אלא היא אחות של ידידה שלי מהריקודים.
זה הלך ככה:
ידידה: "היום דיברתי עם אחותי, שהיא קטנה ממני בהרבה שנים והיא בת 29, ו..."
אני: "יש לך אחות?? תכירי לי אותה!!!!11111"

שלחתי לאותה אחות דוא"ל, אבל היא ענתה לי רק אחרי 8 ימים, אחרי שכבר קבעתי דייט עם מישהי אחרת. ודיברנו בטלפון. הרגשתי נורא אשם שאני קובע דייטים עם שתי בחורות במקביל, משום מה. למרות שאני לא צריך להרגיש אשם, נכון?

אותה בחורה גרה ברחוב שלי, אז זה בכלל מגניב. פשוט נפגשנו בויולה הקטנה, שנמצאת באמצע הדרך.
הקפה היה טעים.

היה לי נעים למדי לדבר איתה. היא גם הסכימה לטייל איתי קצת בחוץ (הראיתי לה קצה של הרחוב שהיא לא הכירה משום מה). אבל לא ממש הרגשתי המשכיות מצידה, והיא גם לא הרשתה לי לנשק אותה על הלחי - או שהיא חוששת ממגע בפעם הראשונה, או שהיא פשוט לא שועלת דייטים משופשפת כמוני..*

טוב, אני אדבר איתה מחר. ואם היא לא תרצה לצאת איתי, אז זה יהיה עצוב, אבל אני רואה שכבר שתי בנות שלחו לי הודעות בJDate. אני אפילו לא אפתח אותן לפני שאני אדע מה קורה עם הבחורה הנוכחית, כי אני מעדיף להמנע כמה שיותר מלעשות דייטים במקביל.

---

* גיסי טוען שהוא לא מכיר מישהו שעבר כל כך הרבה דייטים כמוני. המזל הוא שאני אוהב אנשים, אז אני נהנה באופן כלשהו מכל דייט, ומתייחס אליו כחוויה. בעמוד התגיות אפשר לקבל הערכה על מספר הדייטים שהיו לי מאז פברואר 2007 (למרות שהוא קצת יותר גדול ממה שמצויין שם, כי לפעמים אני מדבר על שני דייטים בפוסט אחד, כמו עכשיו).

היום פגשתי בשעה 23:00 מישהי בארקפה בבורסהМихал.
היה אמור להיות לנו דייט אתמול, אבל הוא התבטל כי טענה שהיא לא מצאה את הטלפון שלי, וזה מוזר, כי התקשרתי אליה בתחילת אותו יום.. היא היתה יכולה למצוא את המספר שלי בהסטוריה. כנראה שהיא קבעה דייט עם שני אנשים באותו יום (over-booking).
נראה לי שהיא היתה בקטע של לפגוש כמה שיותר אנשים בשביל לפסול אותם, כי היא לא כל כך התעניינה בי.
וקצת חבל, כי נורא נמשכתי אליה. היו לה נמשים נורא חמודים.

שלחתי לה SMS כרגע בו שאלתי אם היא לא התרשמה ממני, או שהיא פשוט היתה עייפה. אני לא מצפה לחדשות טובות ממנה.

שאר הפוסט כתוב בצורה עייפה ולא מעניינת. סתם שתדעו.

בכלל, בזמן האחרון אני מקבל התייחסות מבנות שהן לא רציניות או לא מתאימות. הייתי אמור להפגש ביום שישי עם איזו מישהי, אבל כשהתקשרתי אליה בבוקר באותו יום (אחרי שלא הצלחתי לתפוס אותה במשך יומיים), היא אמרה שהיא לא יכולה לדבר עכשיו, ושהיא תחזור אלי "עוד מעט". שאלתי אותה מתי, אז היא אמרה: "אהה.. בערב". הבנתי שאפשר לוותר עליה.
במוצ"ש היא שלחה לי SMS:

היי געש. היה לי סופ'ש קצת בלגן, מקווה שעדיין תרצה לדבר השבוע מתישהו.
X

עניתי לה:

השאלה אם אפשר לסמוך עליך. קבענו ליום שישי, ואפילו לא אמרת לי שאת מבטלת..

היא לא ענתה. כנראה שהיא לא חושבת שאפשר לסמוך עליה.

דיברתי היום עם עוד שתי בנות בטלפון. הראשונה נראתה די טוב בתמונה, אבל לא הרגשתי שיש לנו בכלל על מה לדבר. השניה (שדיברתי איתה אחרי הדייט), נשמעה לי די פרחה, ולא ממש אינטיליגנטית, ודווקא בכרטיס שלה היא נראתה כל כך חמודה.

אני לא יודע מה גורם לירידה ברמה של הבחורות. אבל זה קצת עצוב. נראה לי שאני אשלח הודעות רק לבחורות מ-OkCupid למשך איזו תקופה, כי נראה לי שב-OkCupid יש בעיקר בנות אינטיליגנטיות (אם כי חלק מהן שרוטות).

המזל שלי הוא שאני מאוד אוהב לראות אנשים חדשים, אז אני עדיין מתרגש קצת לפני כל דייט. אחרת, היה נמאס לי ממזמן מכל הדייטים הלא מוצלחים האלה.

נראה לי שמחר אני אנסה להתחיל עם מישהי שעובדת אצלנו דרך מיקור חוץ (outsourcing) וצפויה להפסיק להגיע למשרד בקרוב. זה יהיה קשה - אני לא רגיל להתחיל עם בנות שלא דרך האינטרנט. אני גם לא לגמרי מצפה שהיא תרצה אותי. אבל אחד העובדים אמר לי שהיא מסתכלת עלי. ונראה לי שהיא קצת מחבבת אותי. אז אני אנסה.

כשאני לא יודע איפה לעשות דייט, והבחורה נמצאת בתל אביב, אז יש סיכוי גדול שאני אכוון את שנינו לקופי טו גו שליד האוניברסיטה. זה יופי של מקום מבחינת ברירת מחדל, כי יש באיזור חניה אם זה בלילה או בשישי שבת, וגם המקום פתוח 24 שעות ביממה, ותמיד יש לי סימפטיה למקומות כאלה.

אז נפגשתי שם עם מישהי היום.Анат

אני נהניתי לדבר איתה, וגם היא נהנתה, אבל למרבה הצער היא לא חשבה שאני מתאים לה מבחינה רומנטית. היא אמרה לי את זה ליד האוטו שלה, ואיכשהו זה התפתח לשיחה מעניינת על הודעות שגיאה, ציפיות ודייטים למינהם.

שאלתי אותה אם היא רוצה שנשאר ידידים, והיא הסכימה ("כל עוד זה ישאר נקי"), ובגלל זה הדייט הזה יכול להחשב "רבע מוצלח" ולא "כושל". זה גם טוב, כי אני מרגיש שלא יזיקו לי ידידות. אני מקווה שבתור ידידה היא גם תיזום דברים.. (ויהיה גם נחמד אם היא תתן לי לשחק לה בשיער. אם כי אני צריך להזהר לא לגעת בה יותר מדי, כמובן..)

היא הופתעה שנתתי לה חיבוק כשנפרדנו. מעניין, כי לי זה נראה מובן מאליו. ("אני מאוד אוהב חיבוקים", אמרתי. "גם אני" היא השיבה).

טוב, בחזרה לאתרי ההיכרויות, וגם התחלתי עם מישהי מפייסבוק.

---

אגב פייסבוק, היה לי כזה קטע מוזר היום.

המזכירה שלנו מהעבודה עוזבת כי רוצים להוריד לה את השכר ואת המשרה (מקצצים אצלנו. כדאי לי להראות מוטיבציה...). אז הוספתי אותה לפייסבוק, בשביל שאני אוכל לשמור איתה על סוג כלשהו של קשר (גם אם הקשר יהיה בסך הכל לקרוא את שורת הסטטוס שלה). היא אישרה את הבקשה שלי, אבל יום אחרי זה אני רואה שהיא לא מופיעה אצלי ברשימה יותר.

זה נורא מעליב, שמישהי מוסיפה אותי רק בשביל למחוק אותי אחר כך (בתקווה שאולי אני לא אשים לב?). חשבתי מה אני אעשה כבר ביום העבודה אחרי זה - שאני אתעלם ממנה ולא אגיד לה שלום?

והיום אני מסתכל ורואה שהיא שוב פעם מופיעה אצלי ברשימה.

כמעט הפכתי עויין למישהי בגלל באג של פייסבוק (ולא - לא יכול להיות שהיא מחקה אותי והוסיפה אותי מחדש, כי זה היה מצריך אישור מחדש שלי. כרגע בדקתי עם יוזר שאני עושה עליו נסיונות..)

כמו שחששתי, נגמר עם הבחורה הקודמת. ודווקא בגלל שחששתי שזה נגמר, אז זה באמת נגמר.. אם כי יש לי רושם שזה לא היה מחזיק מעמד בכל מקרה לאור הנסיבות.
המאורע עצמו קרה ביום ראשון לפני כשבוע וחצי, אבל לא היה לי כוח לרשום את זה כי זה נורא דיכא אותי. לקח לי כשבוע להתגבר על זה.

כידוע, הגעתי איתה לדייט חמישי. אבל אחרי זה עבר עליה משהו, והיא לא היתה מוכנה לומר לי מה עובר עליה משום מה - איזה סוג של משבר. לא היתה לה סבלנות אלי, וזה עצבן אותה מאוד ששלחתי לה SMS של "אני מבין שאת לא מעוניינת איתי בקשר יותר" אחרי שלא הצלחתי לתפוס אותה יומיים בטלפון, כמו שציינתי בפוסט הקודם (הייתי מצפה שאם היא אומרת שהיא תתקשר והיא לא מתקשרת, אז היא צריכה לפחות לשלוח לי SMS של "מצטערת שלא יכולתי לתפוס אותך היום. נדבר מחר").

אז נגמר איתה. די ביוזמתה.
את כל כך טיפשה, מ.! את באמת טיפשה. את לא יודעת מה פספסת. אני מקווה שיהיו לך הרבה דייטים כושלים שיאפשרו לך להבין את זה. *

והיום היה לי דייט כושל במקום בשם "מקום בלב" ברעננה.
המקום עצמו מעניין מאוד. נראה שהוא גם מתפקד בתור אולם אירועים.. וזאת המסעדה/בית קפה הכי גדולה שראיתי אי פעם. נורא מוזר לשתות קפה במקום שבדרך כלל האסוציאציות שמקושרות אליו הן חתונות או בר מצוות. אבל זה נחמד.

רק שהרבה פחות נחמד שהדייט כושל.

היא נראתה מאוד חמודה, ומאוד נהניתי לדבר איתה, וגם נראה שאני לא שעממתי אותה, אבל עדיין היא פסלה אותי. מעניין למה.. ידעתי שהיא פסלה אותי בגלל שהיא ברחה בסיום הדייט ולא נתנה לי לתת לה נשיקה על הלחי (למרות שבתחילת הדייט היא כן הרשתה לי לנשק אותה).

פשוט пиздец. **


ועכשיו, אני רואה שמישהי מ-look4love שלחה לי הודעה בה היא נותנת לי את הטלפון של חברה שלה. תמוה ביותר.

---

* לא. היא לא קוראת אצלי (אלא אם היא מצאה את הבלוג באמצעי חיפוש מתוחכמים)
** אחד השותפים שלי לעבודה כל הזמן מקלל ברוסית. ואין מה לעשות. זה מדבק. хуйня!

הי חמודים.
לא יצא לי לכתוב הרבה. יוצא שבדרך כלל יוצא לי להדליק את המחשב רק בשביל לכוון את הגיטרה (עם התוכנה המגניבה הזו), ובדרך כלל אין לי כוח לכתוב. מהעבודה הרי אני לא רוצה לכתוב דברים לבלוג..

אז מה היה לנו?

בתאריך 13.5.2008 היה לי דייט עם בחורה שנראתה חיצונית חמודה להחריד. למעשה היא גם נראתה בת 16, למרות שהיא היתה בת 32.
וזאת היתה פעם חריגה בה אני החלטתי על סמך דייט ראשון שלא להמשיך בקשר רומנטי איתה. זה היה בגלל שהרגשתי שאמנם היא אינטיליגנטית, אבל מצד שני, צורת החשיבה שלה הזכירה קצת מישהי בת 16 בכמה מובנים (למרות שהיא גרה לבד, וסך הכל נראתה די עצמאית). הרגשתי שלא יהיה לי עתיד איתה.
יכול להיות שהיא היתה מרשה לי לגעת בה, אבל לא רציתי לעשות לה דבר כזה. היה לי מאוד קשה להמנע מזה.

הלכתי עם הסטייליסט ביום שישי לפני כשבועיים. אבל נראה שהוא התאכזב ממני - לא היה לי מספיק ראש פתוח, או משהו, אז לא קנינו הרבה דברים. אבל קיבלתי מחמאות על מה שקניתי.

אבל הנושא המרכזי של הפוסט הוא שהיה לי דייט שנראה די מוצלח, לפני יומיים.Мики טיילנו קצת בפלורנטין עד שמצאנו מקום לשבת בו (פלורנטין נראית די מגניבה בלילה. קצת חשבתי על חו"ל). היתה לי הרגשה כאילו שיש לה פחות ביטחון עצמי ממני (הייתכן?)
רגע הפרידה שלנו התמשך. עמדנו ליד האוטו שלי, נתתי לה חיבוק, ואז המשכנו לדבר כאשר אני מחזיק לה את היד. אני מאוד אוהב כשזה קורה.
נראה כאילו שיש לה הערכה אלי במבט שלה. וזה מעניין.. בנות לא עושות את זה לרוב - במיוחד לא בחורה אינטיליגנטית ומושכת כמוה. יכול להיות שדברים השתנו אצלי?

מה שקרה הוא שהייתי אמור להפגש יום למחרת (אתמול) עם מישהי אחרת מ-look4love, אבל הפגישה התבטלה. היום היא התקשרה אלי וקבענו להפגש, אבל הרגשתי שהריכוז שלי יפגע, והחלטתי לבטל. התקשרתי אליה והיא לא ענתה, אז כתבתי לה SMS ובו כתבתי שאני מעדיף לדעת מה יקרה עם הדייט הנוכחי לפני שאני אפגש איתה, אבל אחרת אשמח להפגש איתה אם היא תסכים. היא לא ענתה לי. יכול להיות שהיא כועסת.. אבל עדיף ככה. אחרת סתם הייתי נכנס ללחץ.

אני אמור לפגוש אותה (את זאת שפגשתי כבר, כאמור) ביום שישי. מקווה ששוב פעם יהיה כיף. הכי חשוב מבחינתי הוא לא לגעת בה יותר מדי - ואם נגמרים נושאי השיחה, אז למצוא אחרים במקום לגעת בה סתם! זה מה שהרג לי את הדייט עם בחורה אחרת, שקצת דומה לבחורה הזו).

כרגע חזרתי מדייט במקום שנקרא קiפי בר.
מה שמשעשע הוא שזה מקום שהייתי בו הרבה פעמים, כי פעם מקום העבודה שלי היה באיזור, ויצא לי לאכול שם הרבה פעמים*. אבל זאת הפעם הראשונה שהייתי שם בהקשר רומנטי. הבחורה גרה באיזור הזה,Талйа ותמיד חשבתי שהקiפי בר יכול להיות מקום מאוד טוב לדייט ראשון. אבל מסתבר שבשעות האלה, המקום מאוד רועש, והיה קשה לנו להבין אחד את השני. עד כדי כך שהייתי צריך לשבת לידה במקום מולה (אם כי אולי זה יתרון. הרבה יותר נעים לי לשבת קרוב לבחורה. למרות שדאגתי לא לגעת בה בכלל כשישבנו. דייט ראשון, אתם יודעים...)

אני אישית נהניתי, והסקרנתי מהבחורה, ונראה שיש לה חיים מגוונים. התרשמתי מכך שהיא טבעונית.. גם אהבתי להסתכל עליה, אם כי הפירסינג שלה באף קצת מפריע. אבל לא נורא.
כמוני, היא ציינה בכרטיס שלה שיש לה עולם פנימי עשיר. והיא גם התחילה איתי. ישבנו כשעה וחצי.

אבל מה, אני לא בטוח שהרגשתי המשכיות כשנפרדנו. כאילו שהיא לא שלמה עם עצמה או משהו. אבל מצד שני, הרבה פעמים כשחשבתי על המשכיות אז בסוף לא היה דייט שני.. אז מי יודע. אני אחכה בציפיה למחר, ואז נראה מה היא תאמר בטלפון.
הלוואי שהייתי יכול לשלוח לה SMS כמו שהבחורה מחמשת הדייטים שלחה לי, בו היא כתבה: "הי בוקר אור, מה שלומך? איך אתה מסכם את הפגישה אתמול? :-)" וכך מנעה אי-ודאויות מעצמה. אבל לא נראה לי שלבנים מותר לעשות דבר כזה.


________________________
* אותו מקום הוא לא משהו בשבילי מבחינת אוכל. מה שלא בשרי, מאוד משמין. אבל מאוד אהבתי את העיצוב שלו..

אמרתי כבר שהבלוג הוא הדבר שנותן לי כוח להמשיך לצאת לכל הדייטים האלה?
נראה לי שבלעדיו, היה קשה לי לספוג כל כך הרבה הודעות שגיאה..

היום נפגשתי עם מישהי מ-look4love.Мика היא גרה באור יהודה.
בזכות כל הדייטים האלה יוצא לי להכיר כל מיני ערים חדשות. אני עכשיו, למשל, הרבה יותר מכיר את ראשון לציון. ואני גם יודע איפה נס ציונה נמצאת.

היא אמרה שאני אגיע אליה ונחליט לאן נלך.
למרבה ההפתעה היא נכנסה לאוטו שלי (דבר שבדרך כלל לא נהוג בדייט ראשון. בדרך כלל כל אחד צריך להגיע עצמאית). ונסענו למקום שדיברנו עליו קודם, בשם "לחם יין" ביהוד.

אמרתי לה באיזה שלב של השיחה, שזה קצת מוזר שהיא נתנה לי לאסוף אותה בדייט הראשון. היא אמרה לי שהיא פועלת לפי האינטואיציה, ושיש אנשים שהיא לא נותנת להם לאסוף אותה.

חבל רק שלא היתה לי אינטואיציה לגבי אי קיום הקשר העתידי שלנו.

הזמנתי סחלב. היה בסדר.

היה לי להגיב על מה שהיא אמרה, ולהיפך. וגם נורא הרשים אותי שהיא למדה לתכנת כבר מגיל צעיר (למרות שהיא לא עובדת בזה). אבל.. לא היה את הדבק הזה שנקרא כימיה, שמאפשר ממש להנות מהשיחה.

כשהחזרתי אותה, היא אמרה שהיא לא מרגישה שיש עתיד לקשר, אבל היה נחמד.
היא אמרה שהיא מאחלת לי שאני אמצא את מה שאני מחפש.
אמרתי לה שזה יקח הרבה זמן.
היא אמרה שלדעתה זה יקרה בקרוב.

ציינתי שאני מאוד אוהב איחולים חסרי כיסוי?

חזרתי כרגע מדייט כושל.
אין לי כוח כל כך לכתוב, כי אני די שתוי, ואני גם צריך לקום מחר ב7:00.

נפגשתי עם הבחורה Нурит במקום בשם "ז'ולי" בנחלת יצחק, שנמצא מאוד קרוב אלי. גם הבחורה עצמה גרה קרוב.
הזמנתי מרגיטה. בדרך כלל אני נמנע מלהזמין אלכוהול, אבל הפעם לשם שינוי לא הגעתי באוטו. למרבה הצער, זה לא ממש עזר.
הבחורה מאוד מצאה חן בעיני. העבודה שלה בתור מתכננת ערים מאוד סיקרנה אותי.
בגלל זה, מאוד מאוד התאכזבתי לקבל ממנה הודעת שגיאה בסיום הדייט, עת היא ליוותה אותי אל אופניי (פחדתי להגיע לשם באוטו. זה מקום שקצת קשה למצוא בו חניה, ואני גרוע בחיפוש חניה).

התאכזבתי במיוחד בגלל שבפרופיל שלה מופיע הטקסט הזה:

חכם, נעים, וטוב למראה, אדם שיש אתו תחושה טבעית של נוחות, כיף, תקשורת והומור. אחד שכבר הבין שהשפע כאן מעוור, ומוכן לעצור לעוד רגע ולאפשר להפתעות לקרות. אחד שיש אתו גם משיכה וגם יחס הדדי של כבוד ושיתוף.

אז למה את לא מוכנה לעצור לעוד רגע?!

אם כי, אני עדיין מעריך את זה שהיא לא התחמקה ממני. זכרו, בנים. כמה שזה מעצבן לקבל דחיות, זאת זכותה המלאה של הבחורה לא לרצות אתכם, וזה הרבה פחות גרוע מבחורה שמתחמקת ומשאירה אתכם במצב של אי ודאות.

עבדתי עליכם! זה לא חו"ל אלא חולון, אבל מבחינתי זה חו"ל, כי נראה לי שזאת פעם ראשונה שלי בעיר הזו (לא כולל הפעם שנסעתי עם שוקי ביום כיפור באופניים למקווה ישראל, ואז עברנו דרך חולון, וכך יצא לי גם להכיר את כיכר קוגל על שלושת נתיביה הידועים לשמצה, והייתי יותר מוכן נפשית אליה..)

מדובר על מישהי שהתחילה איתי לפני יומיים ב-look4love, עם טקסט מאוד חמוד:

היי געש,
קודם כל אתה ממש מתוק.
הצלחת להקסים אותי עם מה שכתבת
אם זה באמת נכון - אני באה לבקש אותך מההורים:))
אשמח להכניס אותך לעולם שלי-לא תצטער אני מבטיחה
אשמח להכיר את העולם שלך גם
שיהיה לך אחלה של המשך יום
XTами

054-1CALLME

אז נפגשנו בבית קפה סביר בשם טִיפּוֹ (כל הזמן חשבתי שזה נשמע כמו typo), והיה די נחמד.
אני הסברתי לה בכלליות על אינטיליגנציה רגשית (לפי מה שכתוב בספר עם אותו שם), והיא סיפרה לי על יוגה ורוחניות. נראה שהיא די התעניינה במה שסיפרתי לה.
אחר כך טיילנו קצת בקניון ליד, אבל היה בו ריח רע, כאילו יש להם דליפה מהביוב. אבוי.
היא היתה נחמדה ואמרה שאני אסע אחריה כדי שהיא תראה לי בחזרה את הדרך לככר קוגל, למרות שלא ממש הייתי צריך. אולי הייתי צריך לומר שאני יודע? נו טוף.

יתרונות:
היא מזכירה לי את הנערה עם שיער הברונזה מהריקודים, שפעם היתה לי אובססיה אליה. אני די נמשך אליה..

בעיות:
1. אני לא בטוח שהיא תמיד תעניין אותי.
2. היא בת 35 (בגלל זה היא כתבה "לבקש אותך מההורים...")
3. היא עדיין גרה עם ההורים. תמוה.

נראה לי שהיא מעוניינת. אני לא בטוח לגבי. אבל אני אזרום..

הי חמודים
אתם אוהבים אותי?
מה עם חיבוק?

באמת?



היה לי דייט כושל היום, עם מישהי ג'ינג'ית, ונדמה לי שהיא גם היתה מנומשת. זה נראה כמו מקרה קלאסי של פסילה לאחר 90 שניות.. מהצד שלה כמובן.
לא היה אכפת לה ממני, ורוב הזמן דיברנו על סיכויי ההעסקה של אנשים מבוגרים בהיי-טק..

What a stupid bitch!‎

בסיום הדייט, היה חשוב לה לברוח לי כדי שאני לא אנשק אוהת על הלחי חס וחלילה. היא אמרה שהיה כיף, וברחה.



כמו שאמרתי, יש הרבה אנשים טיפשים שפשוט לא מעריכים את מה שיש מולם. או שזאת הבעיה הרגילה של הדייטים באינטרנט. שזה אומר שבגלל שיש כל כך הרבה שפע של בחורים, אז בחורות נוטות לפסול אנשים במהירות. כי בטח אפשר יהיה למצוא מישהו טוב יותר.

בגלל שהיא עצבנה אותי, אז נאלצתי להשתכר. עכשיו אני על שתי כוסיות וודקה, ונראה שזה עדיין משפיע עלי. אם כי למרבה הצער גמרתי את הוודקה אבסולוט וניליה. אני אצטרך לקנות חדש (לא נראה לי שאני יכול לשתות וודקה אבסולוט רגילה, כי זה ממש דוחה ויש לזה טעם של תרופה). אני לא יודע איפה אפשר בכלל לקנות דבר כזה, חוץ מאיקאה. וחשוב שאני אקנה את זה.. כי אחרת אני איאלץ להשתכר מהגרנד-מארניה, וחבל.. כי גרנד-מארניה זה נורא יקר.


אה. ואחרי ששתיתי שתי כוסות וודקה, הלכתי לטיב טעם החדש שפתחו בגבעתיים בשביל לקנות כל מיני דברים.. זה נחמד שזה פתוח עד חצות (לפחות עכשיו), בניגוד למגה שסוגרים ב-21:00. אבל היה שם מבחר מועט ביותר.. ולא היו הרבה טבעולים.. לפחות לפי מה שהצלחתי לראות.
כן. אולי זה לא כל כך טוב ללכת לטיב טעם כשאני שתוי כדבעי. שכחתי בגלל זה לקנות חלב. אבל קניתי כל מיני שטויות אחרות.



ועכשיו אני עדיין שיכור.. או לפחות שתוי (בכל מקרה לא כשיר לנהיגה).. וכותב את הפוסט הזה.

אני רוצה חיבוק. מי שיש לו את הטלפון הסלולרי שלי, ועדיין ער, מוזמן להתקשר ולהציע לי חיבוק. עדיף שזאת תהיה בת, כמובן. ההצעה לא תקיפה לגבי אנשים שהחליטו לנתק איתי את הקשר.

אז מה, כדאי לי לנסות לנגן בגיטרה? אני מפחד שאני אשבור אותה. מעניין זה איך לנגן ככה בגיטרה.

באהבה,
געש וגם קוטר.

נ.ב: אינוצ'קה היקרה. קראתי את כל התגובות שכתבת לי. כשאני אהיה יותר פיכח אני אתייחס אליהן (או שאני אתייחס אליהן מחר)

היום היה לי דייט נוסף עם מישהי, מ-jdate הפעם.Эйнат היא גרה בגבעתיים, כמוני, אז נפגשנו ב"זליק".

היא כרגע סטודנטית, והיה נחמד לדבר איתה. אבל קצת מפריע לי שהיא יותר ממלאה. אם אני אצליח להשאר איתה, אז אני אצטרך להעביר לה איכשהו את המסר הזה, בצורה הכי מלאת טאקט שאפשר..
אבל נוצר לי הרושם שהיא לא נואשת מספיק בשביל להשאר איתי בקשר. היה חשוב לה לשלם את החלק שלה בחשבון (לא התווכחתי איתה על זה), והרגשתי ריחוק מסויים בזמן שליוויתי אותה לביתה. היא גם סיפרה לי שיש לה נוף יפה מהדירה, אז אמרתי לה שאשמח לראות את הנוף הזה, והיא אמרה "אולי פעם". זה לא סימן ממש טוב, נכון?

טוב. בטח יהיה עדכון בקרוב - אני רק מקווה שלא יקח לה יותר משבוע לומר לי שהיא למעשה לא מוכנה לקשר רומנטי איתי, כמו שקרה עם שתי הבחורות האחרות שחשבתי שיש לי המשכיות איתן..

---

התחלתי ללכת לקבוצה שמיועדת לאנשים שיש להם בעיות עם מערכות יחסים!
מצאתי את הקבוצה הזו לאחר ששוקי כתב לי את התגובה הזו, ומגיע לו המון קרדיט על זה. ובינתיים, היה מאוד נחמד. אני מקווה שהאנשים שם יוכלו לגלות מה מוזר אצלי.. ויש 12 פגישות.

מה שקורה הוא שאני משדר חוסר ביטחון, ואנשים קולטים את זה ברמת התת מודע (בגלל זה בחורות כנראה לא רוצות לצאת איתי). אבל מה, יש הרבה אנשים שלא מרגישים במודע שאני חסר ביטחון. כמו הבת זוג שלי מהריקודים, או כמו זאת שעובדת איתי ורוצה לשכנע אותי ללכת לפורום של לנדמרק שהזכרתי לפני כמה פוסטים, או אפילו פסיכולוגית ג'ינג'ית אחת מהריקודים (שגם רקדתי איתה פעם והיה נורא כיף). כל האנשים האלה אומרים שהם לא מרגישים שאני משדר חוסר בטחון..

אבל אני כן.

אז אני מקווה, שבסדנה יהיו מספיק אנשים שיוכלו לומר לי איפה אני בדיוק עושה את זה, ומה לעשות נגד זה. בינתיים נראה לי שהצלחתי להפחית משמעותית את תנועת הגבות שלי.

---

אני ממשיך לחשוב על הפורום של לנדמרק. אני לא ממש שוקל ללכת לשם כרגע, אבל נורא מסקרן אותי לדעת איך הוא פועל.
יש הבדל גדול בין הקבוצה שאני הולך אליה עכשיו, ובין הפורום של לנדמרק. הקבוצה היא טיפול קונבנציונלי, ולעומת זאת לנדמרק זה דבר אפוף במסתורין, שעושה משהו במוח. נטען שאנשים עוברים שם טרנספורמציה. לנדמרק זאת דרך שאין ממנה חזרה.
מה שמפחיד אותי בלנדמרק הוא שאנשים שהולכים אליה, יכולים להיות מאושרים אחרי זה. אבל לא בטוח שהם נשארים הגיוניים. זה תמיד מזכיר לי איזה פרק בסטאר-טרק, בו היה כוכב לכת שלתושבים שלו היה אסור לעשות סקס (הם כנראה התרבו באמצעים מלאכותיים). ואנשים שבכל זאת קיימו יחסי מין בניגוד לחוק, נשלחו לתוכנית פסיכיאטרית של חינוך מחדש (שכללה כנראה תרופות). אותם אנשים היו מאושרים אחר כך, והיו מאושרים שהם הלכו לאותו חינוך מחדש.

אז אותו דבר לגבי לנדמרק. אני עשוי להיות מאושר אחרי זה, אבל האם אני אהיה אותו אדם, או שמשהו חשוב שהיה בתוכי יעלם? וזה מטריד, בעיקר לאור ההשקפה של לנדמרק שטוענת שלעבר אין משמעות, ולא צריך לתת לו משמעות בקביעת העתיד, אם הבנתי אותם נכון.. וזה די מטריד, לא? כי הרי מי שלא לומד מהטעויות של העבר, סופו לחזור עליהן שוב ושוב...

אני מקווה שהקבוצה תעזור לי. אם היא לא תעזור, ואם גם הרבה דברים אחרים לא יעזרו, אז אולי אני אשקול מחדש את לנדמרק. אבל זה נראה כמו סיכון רציני.

לא ברור לי מה קורה עם הבחורה האחרונה שנפגשתי איתה. אבל הרושם הכללי הוא שהיא לא רצינית, כי יצא לי לדבר איתה רק פעם אחת.
זה מה-זה מעצבן עם הבחורות האלו שלא רוצות אותי, אבל אין להן אומץ לומר את זה..
את הבחורה שהזכירה לי את המזכירה שלנו, לא הצלחתי לתפוס שוב פעם..

בכל מקרה, מישהי שלחה לי היום הודעה ב-look4love, Яфит, אז פגשתי אותה במקום שנקרא "למה?לא", ליד הפארק הלאומי.
מקום נחמד, אם כי יש שם קצת יותר מדי רעש מצד הסועדים - במיוחד בחוץ. הרעש שם מזכיר את האנשים הסועדים בתחילת השיר "הוי סלסלאת" (מילים) של משינה..

היה נחמד, פחות או יותר. לא היתה שיחה נחמדה כמו בדייט הקודם, אבל אני לא פוסל כלום.
מצד שני, אני די מאמין שהיא כן תפסול. לא היתה ממש תחושה של המשכיות. אמנם היא נתנה לי להחזיק לה את היד במשך כמה שניות ארוכות כשנפרדנו, אבל היא לא רצתה שאלווה אותה לאוטו שלה.

נו טוף. נקסט!

שוקי בא לבקר אותי היום (מזל שהוא עונה לטלפונים שלי, בניגוד לבוקי שהחליט להתעלם ממני מסיבה לא לגמרי ברורה).
שוקי מתחיל מחר קורס בתנאי פנימיה למשך חצי שנה, אז הוא רצה להספיק לבקר אותי לפני זה. כי מי יודע מתי הוא יצא שבת..
אמרתי לו שהוא יוכל להיות אצלי רק לשעה, כי יש לי דייט אחר כך.
הוא שאל אותי, ספק ברצינות ספק בצחוק, אם הוא יכול גם לבוא. אז אמרתי לו: בודאי! תמיד אני רוצה שישגיחו עלי בדייט, וישימו לב אם אני מתנהג כמו שצריך.
אמרתי לו שהוא חייב להתיישב בצורה כזו שהגב של הבחורה יהיה אליו. הפחד שלי הוא שהיא תזכור אותו, ואז אם במקרה יהיה לי קשר רציני איתה, אז היא תזכור אותו בתור הבחור שישב לידנו בבית הקפה, ותתפלא לגלות שהוא חבר שלי.
"אם היא במקרה מחליטה לשנות את התנוחה שלה ולשבת לידך, אז אתה חייב לבטל את המשימה!", אמרתי לו. למרות שעכשיו כשאני חושב על זה.. זה לא נראה כל כך הגיוני. זה יראה עוד יותר חשוד אם שוקי היה בורח מיד אחרי שהיא היתה מפנה אליו את מבטה.

שוקי הסיע אותי ליעד, שהיה "קפה ביאליק" ברמת גן. מקום נחמד למדי עם מוזיקה שקטה ושירות חצי-עצמי כמו בקפה הילל או טל בייגלס (שזה כל כך נוח! מזמינים בקופה ואז המלצר מביא את האוכל לשולחן.. ולא צריך להסתבך עם התשלום והטיפים בסוף).
הבחורה Ошрат בדיוק הגיעה איתי. אחרי כמה זמן שוקי מצא חניה ובזווית העין ראיתי אותו מתיישב מהצד שלנו. בקושי הצלחתי להמנע מלצחוק. הייתי צריך להתעלם ממנו לגמרי, וממש לשכוח שהוא שם, בשביל שלא יפגע לי הריכוז. זה היה מוזר ללכת לקופה בלי להעיף עליו מבט בכלל. לא נעלבת שוקי, נכון? ;)

למרבה הצער, הוא התיישב בחלק שהיה מופרד מאיתנו בזכוכית, והוא לא הצליח לשמוע אותנו מדברים. אבל הוא אמר לי אחר כך שנראיתי בסדר, ושנראה ששנינו נהננו - שהבחורה צחקה, וגם אני..

ואני מקווה שהוא צודק. באמת נהניתי לדבר איתה, ואפילו ליטפתי אותה קלות בשביל לנחם אותה, כי מישהו נכנס לה באוטו. נראה לי שזה היה במקום.
מסתבר שהיא עובדת (בעבודה זמנית) במסעדה שפעם הייתי אוכל בה. משעשע.
לשוקי נמאס אחרי כשעה והוא הלך. פחדתי שהוא יחשוב שאני מצפה שהוא יקח אותי בחזרה ויחכה לי (שכחתי לומר לו שהוא לא צריך לעשות את זה). מזל שזה לא קרה.
ליוויתי אותה הביתה, כי היא גרה בכיוון ההליכה שלי. היא נראתה מאוד חמודה עם המעיל וכובע הצמר שלה (נורא קר בימים האחרונים. אני מת על זה). היא המשיכה לדבר איתי אחרי שהגענו לבניין שלה, למרות שראיתי שהיא די רועדת מקור. זה די חיובי, לא? יכול להיות שהיא אפילו התלבטה אם להזמין אותי אליה הביתה.. נישקתי אותה בלחי, והיא נתנה לי חיבוקון. זה גם חיובי.

בסך הכל, יש הרגשה של המשכיות, אבל מה.. בשתי הפעמים האחרונות שכתבתי את המונח הזה, הבחורה התחרטה ובסוף לא יצא לי דייט שני. אז אני שומר על אופטימיות זהירה.

תאחלו לי בהצלחה, חמודים.

הפוסט הזה היה צריך להגיע לפני שבועיים. אבל רק עכשיו היה לי הכוח לסיים אותו. אז הנה, תהנו חמודים.
תאריך התחלת כתיבה: 12.30.2007

שלום לכולם,

קבעתי לצייר עם מישהי מהריקודים, ואין כרגע עבודה להיום, אז אני אכתוב פוסט במקום (אם כי אני אפרסם אותו רק מהבית כי אני פרנואיד ולא רוצה שידעו מהעבודה איפה הבלוג שלי). בעיקר כי שוקי מאוד רוצה..

בשבוע שעבר היו שני מאורעות. המאורע הראשון הוא טיול הפנויים פנויות של Look4love.
השתתפתי כבר פעם באירוע אחר שלהם, שהיה סדנת אימפרוביזציה, ונהניתי למדי. אז חשבתי שגם מהטיול אני אהנה.

הנה הפרטים של הטיול, מתוך מה שנשלח בדוא"ל לכל מי שיש לו חשבון ב-look4love:

אצלנו גשום וקר, ולכן אנחנו מדרימים לנגב החם.

לאור ההצלחה של הטיולים הקודמים שלנו, והאווירה המקסימה שהייתה בהם, אנחנו יוצאים לטיול נוסף...
שימו לב: מספר המקומות מוגבל. הרשמו עכשיו!!!

ניפגש ב-08:00 בבוקר ברכבת צפון, נעלה על האוטובוס וניסע לכיוון הדרום אל מרחבי הנגב, ובקעת נחל צין.
בדרך נכיר אחד את השנייה ואחת את השני דרך הפעלות חברתיות שיונחו על ידי רמי בlכניק מהמרכז לאימון זוגי ועסקי.
נגיע לתחילת המסלול ונפתח בסדנת פתיחה מעניינת לקירוב לבבות והפשרת הקרח, ונקבל משימות סדנאיות להמשך הטיול.
הטיול כולו יהיה שזור בסדנאות אימוניות חווייתיות.



פירוט המסלול:
המסלול יתחיל במדרשת שדה בוקר, משם נמשיך לאורך נחל צין העצום עד שנגיע לפיצול עם נחל צרור.
נעלה במעלה הנחל בעלייה לא קשה מדי, כשבדרך נפגוש בסלעי הנגב, בצמחיית המדבר, במפל המרשים, ובגב המים התלוי בגשמים.
בסיום העלייה ימתין לנו הר צרור, הר שולחני טיפוסי לנגב, אשר ממנו נשקפת תצפית מדהימה לכל האזור.
מההר נרד חזרה לכיוון נחל צין והמדרשה, לא לפני שנפגוש בדרך תחנת האכלה לעופות דורסים.
נסיים במדרשה, בקבר בן גוריון.
בדרכנו חזרה, לאחר נסיעה קצרה מחכה לנו גם הפתעה קטנה נוספת....

הטיול עצמו היה מאכזב יחסית לטיול הפנויים-פנויות של "עופרים" (שהיה מאכזב בעצמו). הדבר שבלט בטיול הזה הוא שהבנות המעטות שהיו בגילי הלכו אחת ליד השניה ושוחחו בינהם, וקשה להשתלב ככה בשיחה (האם אנשים עם בטחון עצמי היו מצליחים יותר ממני? כנראה. הם תמיד מצליחים).


הוא כבר התחיל רע בכך שהבחורה השמנמנה שהתיישבתי לידה באוטובוס נטשה אותי, והעדיפה להתיישב ליד הבחורה המוזרה שהיתה מזיזה את השפתיים בזמן שהיא היתה לבד.
מעניין שגם בטיול של עופרים, הבחורה שישבה לידי נטשה אותי. בפעם הראשונה אפשר היה עוד להבין אותה – דיברתי איתה יותר מדי על העבודה שלה, מסתבר. אבל באמת שניסיתי לא לשעמם את הבחורה של הטיול הנוכחי. הבעיה היתה שהבחורה השמנמנה פשוט היתה שלילית אלי מלכתחילה, ולא ניסתה לשוחח איתי בשום צורה שהיא. למרות שלפי המראה שלה, היא היתה צריכה להיות הרבה יותר נואשת..

פסלתי את הבחורה המוזרה (שהשמנמנה התיישבה לידה אחרי שהיא ברחה ממני) בגלל שהיא הזיזה את השפתיים כשהיא היתה לבד, למרות שהייתי יכול להתחיל איתה (נראה לי). לקראת סוף הטיול שאלתי אותה אם היא מודעת לכך שהיא מזיזה את השפתיים בצורה הזו. היא אמרה שלא. נשאלת השאלה אם זה חוסר טאקט קטגוריה 1 (אם היא באמת לא היתה מודעת לזה, ועכשיו בזכותי היא כן) או קטגוריה 2 (במקרה שהיא כן מודעת לזה, ונמאס לה כבר שאנשים מעירים לה על זה). אני מאמין שעשיתי את המעשה הנכון. אחותי הגדולה טוענת שלא, ושזה לא ענייני. מה דעתכם?

נראה לי שיותר מדי אנשים באו עם חברים. וכנראה זה היה טוב להם, כי היתה מישהי שניסיתי לדבר איתה, וכנראה היא ממש לא רצתה לדבר איתי, אז היא נפנפה לידיד שלה כדי שיבוא ויציל אותי ממנה.
זיהיתי מישהו שלמד איתי מתמטיקה 4 יחידות לפני כ-5 שנים.. הוא נראה הפעם הרבה פחות בטוח בעצמו. חבל.

היו שלושה אנשים שהיו ממונים על הטיול: מי שהקים את look4love, המדריך, ורמי בlכניק שהיה אחראי על "הפעילות החוויתית". רוצים לדעת איזו פעילות חוויתית היתה?

קודם כל, התאכזבתי שלא יצא לתת לכולם לספר על עצמם.. רק כ-10 אנשים נקראו לספר על עצמם.. כל מי שסיפר על עצמו היה יכול גם לבחור קלפי טארוט, ואת המשמעות שלהן פיענח רמי בצורה הכי חיובית שאפשר.

הפעילות הראשונה היתה להתאסף במעגל, ואז כל גבר היה צריך לתת מסאז' בגב לזאת שנמצאת לידו. אז כמובן שזה מאוד כיף לגעת במישהי שאני לא מכיר, אבל לא נראה לי שהבנות חשבו את אותו דבר – במיוחד אם נגעו בהם אנשים שלא התקלחו כמה ימים לפני (ונראה לי שהיה שם לפחות אחד כזה).
אחר כך הבת היתה צריכה לתת מסאז' לבן, וזה היה ממש כיפי. אם כי למרבה הצער הבחורה שעשתה לי מסאז' כל כך טוב נעלמה לי, ולא הצלחתי לתפוס אותה שוב.

אחר כך כולנו היינו צריכים לצעוק: "כן" בשביל החיוביות.

הפעילות השניה היתה להתאסף בקבוצות, ואנשים היו צריכים לדון בשאלות הבאות:
1."בדייט, מה גורם לכם לפסול את בן הזוג שלכם?"
2."יש אנשים שטוענים שבדייט, אנשים לעתים מחליטים לפסול את בן הזוג שלהם כבר ב-90 השניות הראשונות. מה יגרום לכם לפסול את בן או בת הזוג שלכם בתקופת זמן כזו?"
3."מה כן יגרום לכם לרצות את בן הזוג?"

הבעיה היא שבקבוצה שלי היו כמה אנשים לא מבריקים, אבל דברנים, שדיברו יותר מדי על חשבון האחרים. במיוחד אחד מהם, שדיבר כמה חשוב לו שבת הזוג שלו לא תרצה שהוא ישלם עליה כל הזמן.
כן – מסתבר שהוא היה מנסה לברר את זה כבר בדייט הראשון. הבעיה היא שגם אם הוא לא היה פוסל את הבחורה אם היא היתה עונה לו את התשובה הנכונה, היא כנראה היתה פוסלת אותו על כך שהוא בכלל שאל את השאלה הזו..

האמת שהשאלות היו שאלות עם תשובות די טריוויאליות, ורוב האנשים הנורמליים יענו תשובות רגילות, חוץ מהשאלה הראשונה שיכולות להיות לה תשובות קצת מעניינות. (אגב, מה שיגרום לי לפסול את בת הזוג שלי הוא אי שפיות, או התנהגות מגעילה לעובדי בית הקפה)

התבלט מישהו מקבוצה אחרת, שסיפר שהצהיר בדייט שלו:
"הראש והלב נמצאים מעל הקיבה והערווה!". בסך הכל משפט חכם, אבל הוא כל כך לא מתאים לדייט, שמגיע לו להופיע בקומיקס או בסיפור.

הפעילות השלישית היתה.. משהו ששכחתי. נדמה לי שאנשים פשוט סיכמו את הדיון הקודם.

הפעילות הרביעית היתה סוג של מדיטציה, ונסיון להחדיר בנו.. משהו ששכחתי גם אותו. כנראה שהייתי צריך לכתוב את הפוסט הזה מוקדם יותר. וגם היה נורא קר.

כן – עוד חסרון של הטיול: אמרו לנו להשאיר את הז'קטים באוטובוס כי יהיה חם כל הזמן. אבל לקראת הערב התחיל להיות קר ולא מעט אנשים סבלו. כמה חכם.

ההפתעה הקטנה שמוזכרת בברושור של הטיול לא התקיימה, כי לא נשאר זמן. לא נורא – באותו זמן רציתי כבר לחזור הביתה.

לגבי הטיול עצמו.. הוא לא היה משהו. הנופים היו יפים, אבל.. הוא לא הותיר בי את חותמי – בעיקר בגלל שלא היה לי כל כך כיף. לא נראה לי שאני אשתתף עוד פעם בטיולים האלה, או בטיולים של פנוים-פנויות בכלל – בעיקר בגלל שאנשים עלולים לבוא כבר בקליקות, וקשה לדבר איתם. נראה לי שהאירועים האחרים של look4love, כמו סדנת האימפרוביזציה שהוזכרה לפני כמה פוסטים, הם הרבה יותר טובים, ויוצא לי יותר לתרגל תקשורת עם אנשים במקומות כאלה. אמנם הם להרבה פחות זמן, אבל התקשורת שם יותר אינטנסיבית, כי כולם נמצאים בחלל יותר קטן.

בנוסף לכך, רק בת אחת נתנה לי את הטלפון שלה, והיא אמרה שזה למטרת ידידות בלבד. ושכחתי להתקשר אליה! אני באמת צריך..
היו עוד שתי בנות שביקשתי מהן את הטלפון. אחת אמרה לי שהיא בת 36 וזה פער קצת גדול מדי בשבילה. חבל - היא היתה חמודה למדי. אחרת אמרה לי שהיא בכלל לא מוכנה לקשר, ובאה לטיולים האלה רק בשביל להנות. מה שנקרא "מלכודת דבש" - אני מבזבז זמן בשביל לדבר איתה, על חשבון של לדבר עם בחורות אחרות, ובסוף מתברר שלא יוצא כלום. באמת תודה רבה!

---

המאורע השני הוא.. עבר הרבה זמן מאז. כמעט שכחתי! אבל אני מניח שהכוונה היא לדייט הכושל שהיה לי ביום ראשון, בתאריך 30.12.2006.
פגשתי איזו מישהי שאני אפילו לא זוכר את השם שלה, כי מחקתי אותה ממזמן מהסלולרי. היא היתה בת 24 ועבדה בתור ספרנית.
היה לי נחמד למדי לדבר איתה בטלפון, והיא התרשמה מאוד מזה שעשיתי סיבוב באיזור באופניים בשביל שנינו כדי למצוא בית קפה לשבת בו, כי לא ידעתי איזה מקומות נחמדים יש באיזור של שנינו.
החלטנו לשבת בבית קפה נחמד בשם "Red cafe" או משהו, בשדרות הילד ברמת גן.
לבחורה לא היה ממש חוש כיוון, והיה לה קצת קשה להבין איך מגיעים למקום הזה, למרות שזה די פשוט. אבל לא נורא.
בטיול, דיברו על כך שיש אנשים שפוסלים אנשים אחרים תוך 90 שניות מהתחלת הדייט, והיא נראתה לי כמו אחת כזו. למרות שהיה לנו כיף לדבר בטלפון, ולמרות שהיא לא נראתה מי-יודע-מה (אם כי לא בקטגוריה של מישהי שבושה ללכת איתה ברחוב), היא עדיין פסלה אותי כבר על ההתחלה (כנראה על סעיף מראה), ולא ממש התעניינה בי.
אותו בית קפה לא כל כך מתאים לדייט ראשון, כי יש בו מוזיקה רועשת שקצת מפריעה לשמוע את בן\בת הזוג. אבל יש שם שולחן ביליארד וזה חמוד למדי. הבחורה בהתחלה חשבה לשחק איתי, אבל לקראת סוף הדייט, שאלתי אותה אם היא רוצה שנשחק, והיא אמרה שהיא "עייפה ומחר צריך להגיע מוקדם לעבודה כי מתקינים תוכנה חדשה בשם 'ספיר'".
לא טרחתי לשלם בשבילה. כשהלכתי לכיוון מכון הכושר (שנמצא שם בסביבה), ראיתי שהיא הולכת אחרי, אז הצבעתי לכיוון ההפוך ואמרתי לה שזה הכיוון לתחנת האוטובוס שלה. אני בטוח שרווח לה.

עכשיו אני צריך לכתוב פוסט על הדייט של היום.

שלום לכולם!
זה אני!
מה נשמע?
אפשר לקבל חיבוק?

היה לי דייט חיובי היום! או לפחות ככה זה נראה.

אמנם הבחורה עוברת את הגבול בין מלאה לשמנה, אבל.. היאНога התחילה איתי. ומה, שאני אגיד לא? (אני לא מגיב רק אם הבחורה שמתחילה איתי היא בבירור לא נורמלית). באופן טבעי היא אפילו לא היתה מופיעה בתוצאות החיפוש שלי, משתי סיבות:

1. היא גבוהה ממני, ולא שיש לי התנגדות לצאת עם מישהי שגבוהה ממני, אבל מנסיוני, ברוב המוחץ של המקרים, בחורות שהן יותר גבוהות ממני, יעדיפו תמיד גברים שיותר גבוהים מהן. וזה קצת מדכא לראות כל הזמן כרטיסים עם טקסטים כמו "מעדיפה את הגבר שלי בגובה 1.85 ומעלה" (או לקבל הודעה כמו "תודה ששלחת לי הודעה, אבל אני יותר גבוהה ממך...")
2. היא גרה בעיר הקודש. והאוטו שלי לא מסוגל כרגע להגיע לעיר הזאת. אבל מעבר לכך, אחרי כ-6 דייטים כושלים בירושלים, החלטתי שאני לא עושה את זה לעצמי יותר ולא נוסע לירושלים ב-3 אוטובוסים (לכיוון אחד) רק בשביל להתבאס ואז לחזור את אותה הדרך חזרה. אז בחורות מירושלים מוזמנות לעשות את הדייט הראשון איתי במרכז.

וזה מה שהיא עשתה. היא גם ביקרה חבר שלה לפני..

בהתחלה ישבנו באיזה פאב שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של גשר אבן גבירול (לא הבנתי איך קוראים למקום). המקום נראה ביתי וחמים, אבל נורא התאכזבתי שלא היו להם משקאות חמים בכלל, ונורא בא לי קפה - פחדתי שאני כבר אתבאס אם אני אשאר שם. אז היא אמרה שלא אכפת לה לחפש מקום אחר (האם זה בעיה כשעושים מיקום מחדש באמצע הדייט? נראה לי שבמקרה שלה, לא היה כל כך אכפת לה).

אז המשכנו ללכת כמה מטרים והתיישבנו באיזה מקום שנראה כמו דיינר, רק בלי הסטייל (וגם היו שם קצת ילדים מרעישים), אבל לפחות היה להם קפה (הפוך. לא קפוצ'ינו, אבל גם זה בסדר).

אז ישבנו ודיברנו כשעה וחצי.
אמנם המשקל שלה עלול להוות בעיה, כי הוא קצת מגיע לקטגוריה של "בנות שקצת מבייש ללכת איתן ברחוב", אבל היה לי נעים להסתכל עליה, וגם נראה שהיה לנו על מה לדבר.

בסיום הדייט (וגם בהתחלתו) היא נתנה לי חיבוק נדיב, ואמרה שהיא נהנתה, ושזה תמיד טוב שיש מישהו לדבר איתו בשעות המאוחרות של הלילה (כי אלה היו הזמנים שבדרך כלל יצא לנו לדבר בהם). וזה נשמע מאוד חיובי, אתם לא חושבים?
לא יהיה אכפת לי לנסוע עד לירושלים בשביל דייט שני..

אז מה, שאני אתקשר אליה היום, או מחר? התחושה שלי אומרת שכדאי אני אתקשר אליה היום באיזור חצות..

זאת ועוד - אתם חושבים שאני אוכל לבקש ממנה שתנסה לרדת במשקל בשבילי, בהמשך של מערכת היחסים? (אם יהיה כזה המשך..)

---

ועכשיו לנושא השני של הפוסט הזה.

אני מתעב סיגריות, וחושב שמעשנים צריכים כמה שיותר לסבול. באמת. אבל אפילו אני מרגיש שהחוק ללא עישון הוא קצת דרקוני מדי. אנשים רגילים לעשן בפאבים, אז למנוע מהם בכוח את ההרגל הזה, דרך חוק שמופל עליהם בפתאומיות, נראה לי קצת פוגע בדמוקרטיה. אני מאוד מסכים עם השקפת העולם של עירא בנושא, שחושב שצריך לפי חוק להקציב שלפחות חצי ממקומות הבילוי באיזור מסויים יהיו ללא עישון - אבל לא כולם.

אז אתמול הלכתי יחד עם מישהו מהעבודה ועם ידידה שלו (מישהי שבוקי מאוד מעריך, אם לא לומר מעריץ. אגב, היא שאלה אם אני עדיין בקשר איתך, בוקי!). וישבנו באיזה פאב בשם "ארמדילו" בת"א.
יש שם שלטים בולטים של "אסור לעשן" (ומתחת כתוב בקטן יותר: "יש חוק כזה"). אבל ראיתי שאנשים כן מעשנים.
התיישבנו, והבחורה שאלה את המלצרית מה הכללים לגבי עישון. אז המלצרית אמרה שבעקרון יש חוק, ואין מאפרות, אבל אפשר לעשן. "איפה מאפרים", היא שאלה. "על הרצפה" השיבה המלצרית.
שניהם הדליקו סיגריות. באופן רגיל לא הייתי סובל את זה, אבל באותו ערב הרגשתי כל כך בודד, שהייתי מוכן לספוג את זה רק בשביל שאני אוכל לתקשר עם אנשים..
הבחורה הפגינה תושיה וקיפלה לעצמה מאפרה מתחתית של כוס בירה, ואמרתי לה שזה מאוד יצירתי. אבל המלצרית באה והחרימה את עבודת האומנות.

לאחר כמה זמן, המלצרית באה אלינו מאחור ופקדה על הבחורה בדחיפות: "תכבי את הסיגריה". היא כנראה קיבלה התראה מראש על השוטרים שהגיעו בשביל לנסות לאכוף את החוק.
קיבלתי פלאשבק לימי בית הספר, כשהשוטרים נכנסו פנימה והריחו בבירור את שאריות העשן של מקלות הסרטן. הם שאלו מישהי מה הפירוש של קופסת הסיגריות, והיא אמרה בקול רם, מתריס ומיתמם גם יחד: "הכנתי לעצמי בשביל לעשן בחוץ".
אחר כך השוטרים עמדו בחוץ עם פנקס שלוף, ודיברו עם בעלי המקום. נראה לי שהם בסוף לא רשמו להם דו"ח, אבל זה סכנה גדולה בשביל העסק, לקבל ככה קנס של 5,000 ש"ח.. אז יכול להיות שהם יאלצו למנוע מאנשים לעשן. השוטרים למשל יכולים להגיע בצורה יותר פתאומית בפעם הבאה, כשהם לובשים אזרחי.


אחר כך הלכנו לבית של אותו אדם, וחבר שלו (שגם אותו בוקי מאוד מעריך) בא לבקר. והיה מאוד כיף (הוא היה צריך להתקלח אצל המארח, כי הדוד שלו התקלקל). גם הוא שאל אותי על בוקי, וגם ציין שבוקי הוא תותח ב-WarCraft.

עוד מעט חצות! שאני אתקשר אליה?

חיבוקים,
אני.

היום הייתי בדייט החורפי הראשון שלי השנה. לכל הקודמים הגעתי עם שרוול קצר. אני אוהב חורף..

אחרתי לדייט, בגלל שלא הצלחתי למצוא חניה באיזור בזל (היה תור לפני החניון, ולא הבנתי אם הוא מלא או לא. ראיתי שהיו אנשים בפנים, אבל השער היה סגור בלי שום הסבר. צריך להלקות את העובדים של החניון הזה). גם באבן גבירול לא מצאתי חניה.. הבחורה אמרה שהיא תשמור לי על חניה אם היא תמצא אחת. מאוד הרשים אותי..
לבחורה Роаהיו פנים מהסוג שלא נראים כל כך יפים במבט ראשון, אבל אחרי כמה זמן מתרגלים אליהם ונהנים להסתכל עליהם. ובגלל זה גם שמחתי במיוחד שהיה לנו על מה לדבר, והשיחה זרמה.
למרבה הצער, לא היתה תחושה של המשכיות. היא התרחקה ממני ולא נתנה לי לתת לה נשיקה לסיום הערב. ואני עוד חשבתי שיש כימיה, ותכננתי איך אני אתרץ את זה לבחורה שאני אמור לפגוש ביום רביעי..

ואגב, נראה שהעלבתי את הבחורה הזו, כי דיברנו היום (אחרי שהתקשרתי אליה בטעות במקום להתקשר לדייט של היום. אם כי מזל שגיליתי את זה בזמן..). ואמרתי לה שאולי עדיף שנדבר אחר כך, כי נראה שהיא לא כל כך איתי (היא הקלידה תוך כדי זה שהיא דיברה איתי, ולא נשמעה כל כך מרוכזת). היא אמרה לי שטעות בידי, ושה-multitasking שלה טוב מאוד, ואחרת היא לא היתה יכולה לעבוד בתור עורכת...
לא כיף.

נשאר לי רק לקוות שהג'ינג'ית החמודה ששלחה לי את התמונה שלה היום, תתן לי גם את הטלפון שלה..

---

התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה.
נורא רציתי לחזור לנגן במשהו, והשאלה היתה אם זה יהיה פסנתר (שניגנתי בו בעבר. אבל עכשיו אין לי בדירה פסנתר.. ובשביל להתאמן, אני אצטרך לקנות מקלדת midi, ואז זה יהיה כמעט כמו פסנתר, לפחות לאנשים שהם לא מוזיקאים), או גיטרה (שצריך גם לקנות, אבל גיטרת רמת כניסה יכולה לעלות כ-250 שקלים. לא נורא).
ואז שאלתי את עצמי - מה ירשים יותר בנות: פסנתר או גיטרה?
התשובה ברורה.
כמובן שאני מנגן קודם כל בשביל עצמי. אבל הערך המוסף של הגיטרה היטה את הכף הרבה לטובתה. התחלתי ללמוד אצל מישהו שפרסם מודעה ברחוב שלי, ובינתיים הגעתי כבר לשיעור השלישי.
בינתיים השכנים עוד לא התלוננו. ;)

---

אה, ודבר אחרון:
אני רוצה למכור את האוטו שלי!
עוד לא החלטתי אם אני אקח רכב בליסינג מהחברה או לא. אבל אני רוצה למכור את האוטו הנוכחי בהקדם האפשרי, אז הנה הפרטים, בשביל שתדעו מראש איזו מציאה מצפה לכם:
פורד סיירה שנת 90.
עושה 8-9 קילומטרים לליטר.
עברה רק שתי תאונות (שתיהן בגלל נהגים מפגרים שנכנסו בה מאחורה. לאחד מהם היה בלאק-אאוט ביציאה מאיילון, ופספסתי את הריקודי-עם בגללו. השני סתם לא שם לב ונכנס בי ליד קניון איילון).
היא עושה בעיות בכביש המהיר, אז עדיף לא לעבור בה את ה-90 קמ"ש.
ההגה שלה עושה רעידות מוזרות. אולי בגלל שלא שלחתי אותה לטיפול כבר שנה. גם קשה לה להתניע יותר ויותר בזמן האחרון. אני מקווה שהיא עוד תתניע אחרי שאני אעשה את העברת הבעלות בשביל הקונה המאושר.
השפריצרים לא עובדים. הוישרים מנקים בערך.
לפעמים נכנס עשן מהאוטו פנימה. במיוחד כשמפעילים את החימום, או שמאמצים את המנוע.. בכלל, האוטו הזה מזהם אוויר בצורה לא נורמלית. יוצא ממנו המון עשן לבן.
כן - המנוע מתאמץ אם נוסעים בעליה מתונה, ומנסים לעבור את ה-40 קמ"ש. תשכחו מלנסוע לירושלים איתה. גם בכלל, נראה שהאוטו לא אוהב נסיעות ארוכות יחסית, כמו למשל נסיעה מגבעתיים לנתניה (כשבוקי סוף סוף בא לבקר במרכז).
היא גם אוכלת שמן. צריך להאכיל אותה מיכל שמן (כ-60 ש"ח) בכל חודש.
מד הדלק לא פועל, אז צריך להסתמך על הקילומטרז' בשביל לדעת מתי למלא דלק - שזה אומר בסביבות ה-390 קילומטרים. אם כי נראה שגם הקילומטרז' התחיל לעשות בעיות לאחרונה.
הדלת האחורית השמאלית עושה צרות, ולא כל כך ננעלת. עדיף לא לפתוח אותה בכלל. גם את הבגאז' קשה לסגור.
כשיורד הרבה גשם, נכנסים מים לאיזור של הדוושות, מתערבבים עם החול שיש שם ועושים ביצה קטנה.
הרדיו קולט לפעמים, כי האנטנה החלידה ונפלה.
יש לה טסט במרץ. יהיה מאוד קשה להעביר אותה.
היא נראית כמו טרענטה.
המחיר כולל מגנט מנצנץ של "מי פנוי לדייט?". אתם יכולים למקם אותו איפה שאתם רוצים! (אם כי הוא עלול ליפול בגשם. זה מה שקרה למגנט הקודם של "מחשבה בוראת מציאות קיימת")

תשלחו לי הצעות מחיר בהקדם האפשרי. כל הקודם זוכה!

שלום לכולם!
זה אני!
מה נשמע?
אפשר לקבל חיבוק?

שלושת הימים האחרונים היו ללא תקדים - בכל אחד מהם היה לי דייט עם בחורה אחרת. נראה לי שעד הימים האחרונים, אפילו שני דייטים רצופים לא היו לי, אבל בימים האלה, איכשהו הסתדר, גם לי וגם ל-3 בנות אחרות, שאני אפגוש אותן, אחת אחרי השניה.

הדייט הראשון, לפני יומיים, היה ממש לא משהו. הוא היה עם בחורה בת 36 Керен. בעקרון זה קצת גדול מדי בשבילי, אבל כמו שאמרתי, אני לא יכול להרשות לעצמי להיות בררן. לא הייתי מתחיל עם בחורה בגיל כזה (טווח החיפוש שלי הוא 24-31), אבל היא התחילה איתי (ע'י כך שהיא הוסיפה אותי לרשימת המועדפים שלה ב-jdate), אז איך אני יכול לומר לה לא?
אז נפגשנו בטאטי, שנמצא בבניין הפניקס בגבעתיים. מקום נחמד למדי. מאוד אהבתי את המראה שלה, אך למרבה הצער, לא היה לנו על מה לדבר, וגם נראה שהיא לא כל כך סגורה על עצמה בקשר למה היא רוצה לעשות - היא כבר חצי שנה עובדת בעבודה שלא מאפשרת לה לצאת מהבית של ההורים (ולפני זה היא היתה בחו"ל לחצי שנה של בילויים). אמרתי לה שאני אשמח אם היא תתקשר אלי, כדי להשאיר לה דלת אחורית במקרה שהיא כן התעניינה בי ופשוט לא הבנתי אותה. היא לא התקשרה.

הדייט השני, אתמול, היה גם לא משהו, אם כי פחות לא משהו מהראשון. נפגשתי עם מישהי בת 26 (שזה גיל צעיר יחסית לשאר הבחורות שאני פוגש) Мая. היה לי נחמד להסתכל עליה, אבל לא היה לנו כל כך על מה לדבר.

למעשה, ראוי לציין שבשיחת הטלפון הראשונה שלנו, היא לא הפגינה עניין בכלל, ורק אמרה "או-קיי" על מה שסיפרתי לה. אז לא היה לי ברור אם היא לא מעוניינת או שסתם אין לה נסיון במערכות יחסים (הכרטיס שלה היה חדש). אז השארתי לה גם דלת אחורית בכך שאמרתי לה שהיא מוזמנת להתקשר אלי.. והיא אמנם לא התקשרה אבל שלחה לי כמה הודעיות. ואחר כך, תוך שימוש מושכל בחוסר טאקט קטגוריה 1, הסברתי לה שחשבתי שהיא לא מעוניינת בגלל שהיא לא הביעה בי עניין, אז היא אמרה "סיפרת לי דברים, ולא נשאר לי כבר מה לשאול אותך". בשיחות הבאות היא ניסתה להביע יותר עניין..
אבל הדייט איתה לא היה משהו. חשבתי שאולי יש סיכוי שהיא תתעניין בי, אבל היתה לי פשלה שנראה לי שדי הרתיעה אותה. ברגע אחד התרוממה לי החולצה, ואז התברר ששכחתי לסגור את החנות. לפני זה היא חייכה הרבה יותר...

הדייט השלישי, היום, היה הרבה יותר נורמלי.
אמנם הבחורה Рахэл שומרת שבת למרבה הצער, ואם הייתי יודע את זה מראש, בכלל לא הייתי מתחיל איתה (היא ציינה שהיא "מאמינה", למרות ש"מסורתית" היה יותר מתאים). אבל ראיתי שיש לנו סוג מסויים של כימיה, בניגוד להרבה בחורות אחרות, אז החלטתי להמשיך עם זה.
ונפגשנו היום בקפה הילל ליד העבודה שלה (בלי שהתארגנתי בכלל מראש! בדרך כלל אני תמיד מתקלח, לובש בגדים בדרגת "ריקודי עם", שם עדשות מגע, ונועל את נעלי הטימברלנד שקניתי לכבוד החתונה של אחותי.. בניגוד למראה השלוכי שיש לי במשך רוב הזמן. אגב, גם לדייט השני יצא שהגעתי ישר מהעבודה). הזהרתי אותה מראש, והיא אמרה שממש לא אכפת לה.
אז דיברנו במשך כשעה וחצי, בעיקר על רוחניות ואינטיליגנציה רגשית, והיה נחמד למדי. ובסוף היא אמרה שהיא נהנתה, והיתה תחושה של המשכיות. איזה מגניב לי! (עכשיו נראה אם אני אשרוד עוד כמה דייטים)..

מה שמצחיק היה הוא שבמהלך הדייט, הבחורה של היום הקודם התקשרה. כמובן שלא יכולתי לענות (אני בכלל לא עונה על טלפונים במשך דייטים.. ואני גם נוטה להתעלם מסלולריים אם אני באמצע משהו, כמו שאפשר להבין מהשקפת העולם שלי בנושא).

בעקרון, הייתי צריך לחזור אליה הרבה יותר מוקדם, אבל נורא רציתי ללכת לדייט השלישי לפני שאני עונה לה. אחרי שנפרדתי מהבחורה של הדייט השלישי, התקשרתי לבחורה של הדייט השני, וגמגמתי משהו על זה שהיה לי עומס (בטח זה נשמע כמו "שקר כלשהו"), ואמרתי שהייתי שמח לראות אותה שוב (כי עוד לא ברור לי שבאמת יצליח לי עם הבחורה השלישית, אז מוקדם מדי לשרוף גשרים).
ולהפתעתי היא אמרה שלדעתה זה לא מתאים. פעם ראשונה שבחורה מתקשרת אלי אחרי דייט ראשון כדי להגיד לי את זה.. בדרך כלל הן מחכות שאני אתקשר, או שהן פשוט מתעלמות (אגב, בחורות שמתעלמות הן מרושעות למדי ואני מקווה שמישהו נותן להן מכות בטוסיק). אז יכול להיות שהיא כן התעניינה בי, אבל בגלל שהיא חשדה שאני לא אומר את האמת, היא החליטה לגמרי לוותר עלי. לא נורא.. אני לא טוב בלרקוד על כמה חתונות.

בקיצור, פשוט מקסים, ואני לא יכול לחכות למועד בו יהיה לי כבר מותר לשחק בשיער של הבחורה מהדייט השלישי.

חיבוקים!

כן. כרגע חזרתי מדייט בתל אביב, ואפילו הצלחתי למצוא חניה באבן גבירול. למעשה, העדפתי לחפש חניה שם מאשר לנסות להכנס לחניון של בזל, כי שמעתי שהוא מלא לפעמים..